חיפוש
  • elnatan72

רגע לפני שמפרקים את החבילה


לא פעם זוגות מגיעים למבוי סתום מתוך תסכול אישי שנובע מפחד פחד לאבד את 'המקום שלך..' פחד מלוותר.. פחד מלפתוח את הלב ולהישאר חשופים.. ולרוב אנו מונעים מתוך אגו שהוא אחד המגננות הראשונות שאליהם אנו בורחים. ברוב המקרים שתי הצדדים בתוכם פנימה אוהבים אחד את השנייה ובליבם אינם רוצים להגיע למצב העגום שטמון בפרידה.. 'הפרידה' אמנם מאפשרת את 'החופש' לפתוח דף חדש ואף למצוא זוגיות חדשה אבל כשישנם ילדים - הקשר עם בני הזוג הקודמים נשאר לתמיד. ילדים משותפים מצריכים שיתופי פעולה והמון התמודדויות במהלך השנים קדימה רק שהפעם במקום לפעול בשיתוף פעולה וכוונות טהורות כדי להטיב עם הילדים נכנסים למשוואה גם תסכולים ישנים 'כוחניות סמויה' והרצון להיות 'צודקים' אלו ועוד הם רק חלק קטן מאתגרים לא פשוטים העומדים בפני זוג שמתגרש כשיש ילדים משותפים. אז נכון שישנם רגעים שהגירושים הם הפתרון הכי קל ו/או 'הנכון' לשעתו אבל כשיש ילדים משותפים זהו רק קצה הקרחון מבחינת התמודדויות עתידיות שלא לדבר על האפקט המשתמע מכך לילדים עצמם, ובעיקר אם מדובר בילדים קטנים / צעירים עד גיל העשרה. הילדים באו לעולם לזוג הורים שהיו בעבר משוחררים מהתניות ועם אהבה ללא תנאים - ואותם ילדים זקוקים לאהבה משתי ההורים גם יחד בלי קשר ליחסים בין בני הזוג עצמם. מלחמות בין בני הזוג מותירים צלקות ומשקעים שיובילו בעתיד להתניות גם אצל הילדים. ההתניות הנותרים אצל הילדים הם גם בהתנהלות מול ההורים הנלחמים האחד בשנייה וגם ובעיקר כלפי בני הזוג שלהם עצמם לכשיהיו גדולים. שלא לדבר על ההתמודדויות החדשות של הזוג הגרוש עם בני הזוג החדשים הרי כולם יודעים שאין שלמות ותמיד נדרשת עבודה משותפת לטובת זוגיות בריאה ובכלל מי מבטיח לנו שבן/בת הזוג החדשים יכילו ויקבלו את ילדינו באהבה הראויה ויעניקו להם את אותו חום טבעי שהיו מקבלים מהוריהם הביולוגים.. אין ספק שקיימים מקרי קיצון חריגים בהם אכן אין הרבה ברירות אלא לסיים את הקשר - וגם אז רצוי לעשות זאת בכבוד והבנה הדדית- .וזאת בעיקר לרווחת וטובת הילדים המשותפים

1 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול